תיבת גמא, וישלח א׳

מהדורה: תיבת גמא, פרנקפורט דאדר, תקמ"ב

1 תוספות על יבמות פתח ↗

אמר ר' יוסי הבערה ללאו יצאה - תימה דאטו מי לא מני לאוי גרידי והרי זר שאכל מליקה דליכא אלא לאו דנבלה וי"ל דאע"ג דבאיסור מוסיף לר' יוסי חייל איסור קל על איסור חמור כדפריך רב אדא בפרק הנשרפין סנהדרין דף פא. ושם ולידון נמי באיסור אשת איש דהא מודה רבי יוסי כו' אע"ג דאיסור אשת איש קל מאיסור חמותו ובפרק אמרו לו כריתות יד: ושם גבי הא דאמר ר' יוסי אם זקן נשאה כו' משמע דמודה ר' יוסי דאיסור כרת חייל על חייבי מיתות ב"ד משום איסור מוסיף מ"מ באיסור כולל סבירא ליה לגמרא דלא חייל קל על חמור כדאמר בסוף גיד הנשה חולין קא. ושם מאן האי תנא דאיסור כולל באיסור חמור אית ליה כו' ולהכי פריך והאמר רבי יוסי הבערה ללאו יצאה ואם כן היכי חיילא אאיסור זרות הקשה ה"ר יעקב דאורליינ"ש דאמאי לא מוקי לה בהצתת האליתא דעבודה היא ובעיא כהונה ואין בה מיתה אלא לאו גרידא לפי שאין עבודה תמה כדאמר בפ"ב דיומא דף כד: דהשתא לא הוי קל על חמור דתרוייהו לאוי נינהו ואר"י דמ"מ איסור שבת קיל לפי שהותרה במקדש אבל אי הוה מיתה בהבערה הוה חשיב איסור חמור אע"ג דהותר במקדש ואיסור טומאה נמי אע"ג דהותר חל על איסור בעל מום משום טמא ששימש במיתה ובעל מום ששימש באזהרה לרבנן דרבי בסוף אלו הן הנשרפין סנהדרין פג. אע"ג דכולה שמעתין בר קפרא ורבי חייא אליבא דרבי פליגי מודה רבי דלר' יוסי בעל מום ששימש באזהרה כרבנן דידיה ואם תאמר דאמר בחולין דף קג. התורה אמרה יבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב והיינו קל על חמור באיסור כולל ואר"י דחלב קל דהותר מכללו אצל חיה כדאמר בס"פ גיד הנשה שם ואע"ג דנבלה נמי הותר במליקה שאני קדשים דכהנים משולחן גבוה קזכו כדאמר בהעור והרוטב שם דף קכ. ועוד דיש חומרא בנבלה שכן מטמאה ואע"ג דיש חומרא בחלב דליכא בנבלה אין לחוש בכך כדאמרינן בפרק גיד הנשה חולין דף קא. מאי חזית דטומאת הגוף חמירא שכן כרת דלמא טומאת בשר חמירא דלית לה טהרה במקוה וא"ת דאמר לקמן מאן האי תנא דאית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת ומשמע דאיסור אחות אשה חייל באיסור כולל אאיסור אשת איש דחמיר מיניה וי"ל דאיסור אשת איש קיל דיש לה היתר בחיי אוסרה דחשבינן ליה קולא בהבא על יבמתו לקמן יבמות דף נד. ואע"ג דבפ' גיד הנשה חולין דף קג. ושם איכא מאן דאמר דאיסור טריפה חל על איסור אבר מן החי אע"ג דחמיר מיניה דחשיב משהו בשר גידים ועצמות אע"ג דלית ביה כזית ונוהג בבני נח וחייל עלייהו איסור טריפה דקיל אפי' בלא כולל ואור"י דיש חומרא בטריפה דכשנטרפה שוב אין לה היתר אפי' נשחטה אבל איסור אבר מן החי אתיא שחיטה ומפקע ליה:

1 פסחים ב"ב והרי ג"ה כו' כשהותרה נבילה חלבה וגידה הותרה כו' חלב למה מזכיר דמקרא מפורש יעשה למלאכה וי"ל לר"ע לקמן כ"ג ב' לכל לטהרה לקודש דלהיתר ל"צ דכשהותרה מ"ש דמזכיר חלב אבל רש"י ז"ל פירש לפיכך שרי בהנאה משמע דאל"ה היה חלב אסור בהנאה וי"ל דה"א יעשה למלאכה לצורך גבוה שיהא מותר בהנאה למכור לצורך גבוה ולכל שאין מטמא. ורבי יוסי הגלילי לקמן סובר כשהורה נבילה חלבה לא הותרה לשיטתיה בחולין ק"א דקל על חמור לא חייל בכולל עיין תוס' יבמות ל"ג ב' ד"ה אמר ר"י וא"כ אין חלב בכלל לא תאכלו נבילה ולא בכלל היתר וקשה דחלב כרת כו' ה"ה נבילה על ג"ה סובר ר"י הגלילי שם דלא חל דג"כ קל על חמור והיינו ג"ה חייב בכל שהו בריה ונבילה בעינן כזית וי"ל אה"נ מסיק לקמן ק"ו מחלב. אבל לדידן חייל קל על חמור ממש דאל"כ אימא ג"ה אסור בהנאה ונבילה לא חייל עליה ולא בכלל היתר אלא כדאמרן ורבי יוסי הגלילי הוא דסובר קל על חמור אין חל בכולל.

« תיבת גמא Vayetzei תיבת גמא Vayeshev »